שלושה כתבי-יד, חידושים על התנ"ך והתלמוד, בכתיבת רבי חיים ב"ר שלמה הלוי, רבה של מילאס. [תורכיה, המאה ה-19].
שלוש מחברות בכתיבת ידו של רבי חיים הלוי. בראש המחברות הוא חותם את שמו: "זה הפנקס היא[!] שלי אני הצעיר חיים בכ"ר שלמה הלוי הי"ו ס"ט" (מחברת 1); "הצעיר חיים הלוי ה"י בכ"ר שלמה הלוי נר"ו..." (מחברת 2); "זאת מאיתי רושם וכותב... הצעיר חיים הלוי ה"יו ן' לאדוני אבי ועט"ר שלמה הלוי זלה"ה פה מילאז ש' 643 [=תרמ"ג]" (מחברת 3).
בסוף מחברת 1 רישום מאת אביו: "נוטה דילוס ספרים שלקחתי אני מממוני אני הצעיר שלמה בכ"ר ש"ט הלוי...".
המחברות כוללות חידושים ודרשות על הפרשיות וספרי התנ"ך ועל מסכתות הש"ס. מחברת מס' 2 כוללת גם מערכות על סדר א"ב (בראשה: "...התחלתי לכתוב בע"ה קצת קושיות והויות על סדר הלפה[!] ביתה מה שחנן ה'..."). במקומות שונים מזכיר הכותב את חכמי דורו, כגון רבו – רבי יצחק קריספין בעל "שמו יצחק" מאזמיר ("הקשה ר' ומורי מוהר"ר יצחק נר"ו..."), דודו רבי חיים פאלאג'י ("מ"ד [=מר דודי] בעל ס' ברכת מועדיך לחיים") ובנו רבי אברהם פאלאג'י. במספר מקומות מביא דברי תורה בשם רבי חיים קאדראניל (נולד בשנת תר"ו ונפטר ברודוס בשנת תרצ"ד), ובשם רבי יוסף פ'ראנקו (נפטר ברודוס בשנת תרפ"ו), וכן מזכיר את בנו אליה ואת נכדו אברהם (בשנת תרנ"ב).
באחד המקומות (מחברת 2, דף 8א) מזכיר את מנהג מקומו: "מנהגנו פה מילאס יע"א לעשות הקפות לס"ת ג"כ בשבת שאחר חג הסוכות... וזה שנים שבאתי פה... ראיתי דכן מנהגם ושאלתי את פיהם ולא ידעו מהיכן נתייסד מנהג זה...". באחד מראשי העמודים נכתב (מחברת 2, דף 24א): "...ס'[דר] אמור ש'[נת] תר"ט".
בדף 23א של מחברת 1 – מופע שער מעוטר, עם הכיתוב: "אמר הצעיר וזעיר חיים בכ"ר שלמה הלוי הי"ו והנה ראיתי לחבר את האהל הזה האהלה של תורה ויען שראיתי בעונות הרבים רבו כמו רבו המינים והפיקורוסים יש"ו ורובם מתוך כולם הם מפתים את ישראל לערוץ דתינו הקדושה באומרם שיש אלו' אחר ח"ו ויש"ו שמו ימש"ו [=ימח שמו וזכרו] הוא בן של הקב"ה ומפני שהוא זקן ואין יכולת ח"ו בידו להשגיח בתחתונים ח"ו ולראייה שכמה שנים אתם בגלות ואין יכולת בידו להוציאנו לחרות ובזה הטענה הם מפתים את ישראל ואפילו שישראל קדושים הם מאמינים בני מאמינים ואין ספק שאין שומעים לארורים הללו חלילה מאחר דבעינינו ראינו דבכל יום ויום עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם... ולכן באתי אני ללקט כל תשובות המינים מנביאים ומכתובים ומגמרות ומפוסקים לערוץ סברתם הרעים ולעשות נקמה בגוים..." (עם חתימה מסולסלת בשולי העמוד). על הפעילות המסיונרית בקרב יהודי תורכיה באותם ימים, ראו: לאה בורנשטיין-מקובצקי, 'הפסיקה של חכמי איסטנבול, של שלוניקי ושל איזמיר על אודות הפעילות המיסיונרית הפרוטסטנטית במאה התשע-עשרה', ליבי במזרח א', תשע"ט.
במספר מקומות מופיעים רישומי חשבונות בתורכית ולאדינו.
רבי חיים ב"ר שלמה הלוי (נולד תקצ"ב), בנו של הגביר שלמה הלוי (בן הגביר ג'יליבי ידידיה רחמים שם טוב הלוי). היה צאצא של רבי יוסף ן' עזרא מאזמיר בעל "שולחן המלך" (אותו מזכיר באחת המחברות שלפנינו, כ"מ"ז" – מר זקני), ואחיינו של רבי חיים פאלאג'י. מאזמיר העתיק רבי חיים הלוי את מושבו לעיר מילאס ושם נתמנה לרב ומרביץ תורה. רבי חיים היה תלמיד מובהק של רבי יצחק קריספין בעל "שמו יצחק", שהדפיס דרוש של תלמידו בספרו: "דרוש ג לנשואין – את זה דרש תלמידי הותיק כה"ר חיים הלוי הי"ו בכ"ר שלמה נר"ו בנשואי מר דודו כה"ר יצחק הלוי בחדש רחמים ש' הדר"ת ולעת הלום הנה הוא חכם השלם עצו"ר אשר הוא חונה היום בעי"ת מילאס יע"א...".
ידועים שני כתבי-יד נוספים שלו, עם דרושים וחידושים – כת"י הספרייה הלאומית מס' 1048, וכת"י הספרייה הלאומית מס' 10796.
שלוש כתבי-יד. 42 דף; 25 דף; 53 דף (ומספר פיסות נייר בין הדפים). גודל משתנה. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים ופגמים במספר מקומות. כריכות מקוריות, עם פגמים.
