"ציון מבשרת שלום...." – דף מודפס, עם מסגרת מאויירת. תעודת "גבאי נאמן" לאגודת ישיבת "בית יעקב" בירושלים [ירושלים, שנות התר"ל בקירוב]; עם מילוי בכתב-יד וחתימות גבאי הישיבה רבי שלמה זלמן לעווי, רבי מרדכי לעווי ורבי אהרן לעווי, וחתימה נוספת של אביהם הגאון רבי יעקב יהודא לעווי ראב"ד ירושלים. ירושלים, כ"ו תשרי תרל"ח [1877].

מסגרת שער מעוטרת באיורים מרשימים, בהם שני אריות חורצי לשון, ושני גמלים מכונפים. איור ה"כותל המערבי" והר הבית. בשולי השער – הכיתוב "יהודא בן תימא אומר הוי עז כנמר וקל כנשר רץ כצבי וגיבור כארי", עם איורי החיות: נמר ונשר, צבי ואריה.

תעודה מטעם ישיבת "בית יעקב" שהקימו בניו של הגריי"ל לעווי ראב"ד ירושלים (לימים התאחדה ישיבה זו בשנת תרמ"ח עם "ישיבת בית מאיר" שנוסדה בשנת תרמ"ו על שם רבי מאיר אויערבאך, ונקרא שמה: "ישיבת בית מאיר ובית יעקב" – ראה ש' הלוי 634, ובקטלוג קדם 103, פריט 439).

מילוי התעודה בכתב-יד, עם קבלה על תרומה מאת "האשה הצדקנית... מרת פריידעל בת חנה", אשת גבאי החברה "הרב הג' הצדיק מו"ה ישראל וויטקאווסקי נ"י" מהעיר וורעשנע. שלוש חתימות של גבאי הישיבה רבי שלמה זלמן לעווי, רבי מרדכי לעווי ורבי אהרן לעווי, וחתימת אביהם הגאון רבי יעקב יהודא לעווי ראב"ד ירושלים; שלוש חותמות (עם תמונת ה"כותל המערבי"): "חותם אחינו בני יעקב ילדי עה"ק ירושלים ת"ו..."; חותמת הראב"ד: רבי "יעקב יהודא ליב לעווי", וחותמת הגבאי רבי "מרדכי בהרי"ל לעווי...".

הגאון רבי יעקב יהודה ליב לעווי ראב"ד ירושל
ים (תקע"ג-אלול תרמ"ט), גאון מופלא בנגלה ובנסתר, איש קדוש ומקובל. היה רב בסלעשין. בשנת תר"ו עלה לירושלים יחד עם שני אחיו הגדולים, רבי אשר לעמיל אב"ד גאלין ורבי נחום אב"ד שאדיק, לאחר ששלשתם חלמו בערב אחד כי עליהם לעלות לארץ ישראל. שימש כראב"ד בית הדין בירושלים במשך למעלה מארבעים שנה. ספרו "בית לאבות" על פרקי אבות.

בנו הבכור, רבי שלמה זלמן לעווי (תקצ"ד-תרמ"ד), תלמיד חכם ועסקן ציבורי. חתן רבי משה ריבלין "המגיד משקלוב". ממייסדי ישיבת "עץ חיים", שכונת "מאה שערים", "בית החולים ביקור חולים", "בית היתומים דיסקין" ועוד מוסדות חשובים בירושלים. נפטר על פני אביו בהיותו כבן חמישים.

בנו, רבי מרדכי בהרי"ל לעווי (תר"ח בערך-כסלו תרנ"ב), נולד בירושלים ונשא את בת רבי ישראל איסר פרלמן אב"ד רוזוודוב [אימה הרבנית פרלמן עלתה לירושלים עם צאצאיה, לאחר פטירת בעלה, אל אביה הגה"ק רבי יחיאל אשר שמואל כהנא-שפירא אב"ד זאלין]. עסקן ציבורי ישר ונאמן, ממייסדי שכונת "מאה שערים", ועסק רבות בהחזקת תלמידי חכמים, למען יוכלו לישב בירושלים על התורה ועל העבודה.

[1] דף. 39.5X25 ס"מ. מצב בינוני. בלאי וסימני קיפול, קרעים רבים, עם מעט פגיעות בטקסט.

נדיר. אינו רשום בספרה של ש' הלוי, ואינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית.

מצורף מכתב ביידיש, מאת רבי מרדכי בהרי"ל לעווי, אל האשה פריידיל אלמנת רבי ישראל וויטקובסקי הנ"ל מהעיר וורעשנא. ירושלים, כסלו תרמ"ו [1885], עם חותמתו של רבי מרדכי בהרי"ל לעווי וחותמת "ישיבת אהל יעקב".

מצורף מכתב משנת תרמ"ו: [1] דף. 22 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. קרעים וסימני קיפול, עם פגיעות בטקסט.