Dictionarium trilingue, in quo scilicet Latinis vocabulis in ordinem alphabeticum digestis, respondent Graeca & Hebraica – ספר שילוש לשונות, מילון לטיני-יווני-עברי, בעריכת סבסטיאן מינסטר. באזל, דפוס Heinrich Petri, [ר"צ] 1530. מהדורה ראשונה.

מילון לטיני-יווני-עברי, על פי סדר האלף-בית הלטיני.

נדפס משמאל לימין, שלושה טורים בכל עמוד. הטור השמאלי כולל את המילים בלטינית על פי סדר האלף בית, הטור האמצעי כולל את התרגום ליוונית, והטור הימני את התרגום לעברית.

מעבר לשער מופיעה הקדמתו של העורך, סבסטיאן מינסטר, המסביר את חשיבות החיבור שלפנינו ללומדי העברית (ההקדמה מתוארכת לחודש יולי 1530).

אותיות פתיחה מעוטרות בחיתוכי עץ נאים.

דגל מדפיס בעמוד האחרון.

238, [1] עמ'. 29 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים (כתמים כהים בדף האחרון). בלאי קל. נקב עש לאורך כל הדפים, עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בשולים הפנימיים של דף השער, משוקמים בהדבקה של רצועת נייר. כריכת עור חדשה. נתון בנרתיק קרטון מחופה בד.

Joseph Prijs, Basle, no. 32.

ספר בנימין זאב, שאלות ותשובות ופסקים בהלכה, חלקים א-ב, מאת רבי בנימין זאב ב"ר מתתיה. ונציה, דפוס דניאל בומברג, רצ"ט [1538]. שני החלקים בכרך אחד.

העותק שלפנינו מכיל תיקונים בכתב-ידו של המחבר רבי בנימין זאב: בדפים עג2, רי2, רס1, שלז2, תה2, תקא2; בדף תנו2 הגהה ארוכה בכתב-ידו של המחבר, חתומה במילים: "זה נ"ל [=נראה לי] הדיוט" (במטבע לשון זו מרבה רבי בנימין זאב להשתמש בספרו, כשהוא כותב על עצמו).

הגהות מכותב אחר (בכתיבה איטלקית עתיקה) ורישומים רבים עם סימונים בגוף הטקסט (הדגשות ואיורי ידים-מצביעות). רוב ההגהות מכותב זה כוללות סיכומי תוכן ותקצירים, אולם בשתיים מהן כוללות הרחבה וביאורים: "נראה מדבריו ש..." (דף שצט); "גלי'[ון], אפי' מחשש נזק חייב להצילו...".

הספר הובא לדפוס ע"י המחבר רבי בנימין זאב ב"ר מתתיה מארטה, מגדולי הפוסקים בדורו, והוא ספר השו"ת הראשון שנדפס ע"י מחברו וביוזמתו. ספר זה עורר התנגדות חריפה בשל כמה פסקי הלכה שנתפרסמו בו ואשר עמדו במרכז פולמוס עם כמה מגדולי איטליה שהתנגדו בנחרצות לפסקים אלו.

בעקבות הפולמוס על פסקיו הודח רבי בנימין זאב מרבנותו בעיר ארטה. תוך כדי הדפסת הספר נעשו שינויים בהדפסה. בין היתר, הושמטו הסימנים רנה-רנו (שבסוף חלק א') "מפני דרכי שלום", ובמקומם נדפסו שני דפים ובהם טקסט חדש. מלאכת ההגהה של הספר נעשתה ע"י רבי בנימין זאב לבדו, כפי שהעיד בקולופון שבסוף הספר, ומשום הטורח הרב נפלו טעויות בהדפסה. גם לאחר סיום ההדפסה חזר ותיקן בכתב-ידו טעויות בחלק מהטפסים. לספר זה נודעה חשיבות רבה בספרות ההלכה, אם כי היו פוסקים שהחרימו את הספר בעקבות ההתנגדות שעורר עליו.

מעניין לציין את דברי בן דורו המהרש"ל שהתנגד לפסיקה מספר זה ומתייחס לטעויות שנפלו לדעתו בספר: "ושרי לי מרי [=ימחל לי אדוני] אם הוא צדיק, למה הביא הקב"ה תקלה על ידו? הלא הוא היה הכותב ונתן לדפוס הספר מידו ומפיו". לעומתו, הרמ"א מונה אותו בין גדולי הפוסקים ומסתמך עליו בפסקיו (על הספר והפולמוס שעורר ועל הבדלים בין הטפסים ראו בהרחבה: מאיר בניהו, מבוא לספר בנימין זאב, ירושלים תשמ"ט).

בשלשת הדפים האחרונים, מופיעים: שיר מאת מתתיהו, בן המחבר, הפותח: "מדותיו הטובות וברית כרותה הודיע" (אוצר השירה והפיוט, ג, עמ' 80 מס' 245), והספד מאת המחבר על בנו רבי מתתיהו; דברי יעקב בן מתתיה פואה בשבח המסייעים להדפסת הספר.

שסז, [2], שעו-שצט, שצט-תקעה דף. 22 ס"מ. מרבית הדפים במצב כללי טוב, דפים ראשונים ואחרונים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (כתמים כהים בדפים הראשונים והאחרונים). קרעים וקרעים חסרים, בהם קרעים גדולים בדף השער, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר משני צידי השער. סימני עש מעטים. כריכת עור עתיקה, עם פגמים.

De bello Iudaico libri septem, מאת יוספוס פלביוס [יוסף בן מתתיהו]. הוצאת Sebastian Gryphius, ליון, [רצ"ט] 1539. לטינית.

מלחמת היהודים בתרגום לטיני, כרך שלישי מתוך מהדורת כל כתבי יוספוס, עם סמל המדפיסים של גריפיוס – גריפון בעל גוף, זנב ורגליים אחוריות של אריה, וראש וכנפיים של עיט, המאזכר את שם המדפיס.

החיבור מלחמת היהודים (De bello judaico) נכתב ככל הנראה בארמית בין השנים 75 ו-79 לספירה (כתב-היד הארמי המקורי לא שרד, אך יוספוס עצמו התקין את הגרסה היוונית המוכרת). החיבור מספר את תולדות הכיבוש הרומי של יהודה במאה הראשונה לספירה הנוצרית. בלב הספר תיאור המרד היהודי באימפריה הרומאית שהתרחש בשנים 66-70, הכולל את תיאור חורבן ירושלים ושריפת בית המקדש.

החיבור מבוסס על ניסיונו האישי של יוסף בן מתתיהו, אשר שימש כמפקד הצבאי של יהודי הגליל ונפל בשבי הרומאי. החיבור נכתב בנימה אפולוגטית, שנועדה לפייס את האימפריה כלפי היהודים מחד ולנסות למנוע מרד יהודי נוסף, מאידך. מלבד מידע על מלחמת היהודים ברומאים, על הטקטיקות הצבאיות הרומאיות, וכד', נודעה לחיבור חשיבות כמקור יחיד לתולדות היהדות במאה הראשונה לספירה. גרסתו הלטינית הראשונה של החיבור מיוחסת לרופינוס מאקוויליה (Rufinus Aquileiensis, 344/345-411).

582 עמ', [9] דף. 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי וכתמים קלים. נקב בעמוד השער. רישומי דיו במספר עמודים. כריכת קלף.

מקור: אוסף משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

כרך אחד הכולל את שני חלקיו של ספר המכלול לרד"ק ("ספר הדקדוק" הקרוי גם "מכלול", ו-"ספר השרשים"), שנדפסו בדפוס דניאל בומברג בונציה:

• ספר מכלול, על דקדוק לשון הקודש, מאת רבי דוד קמחי – הרד"ק, עם "נימוקים" מאת רבי אליהו אשכנזי [הבחור]. ונציה, דפוס דניאל בומברג, ש"ה [1545].

כולל שלשה "שערים": שער דקדוק הפעלים, שער דקדוק השמות ושער דקדוק המלים.

פורמט גדול. במקביל נדפסה גם מהדורה בפורמט קטן.

בדף האחרון נוספו דברי שבח ושיר מאת רבי שלמה בן מזל טוב, שהופיעו במהדורת קושטא, רצ"ג.

קולופון: "נדפס על ידי קורנילייו אדיל קינד בבית דניאל בומבירגי יצ"ו בחדש אלול בשנת הש"ה ליצירה".

• ספר השרשים, "והוא חלק שני מהמכלול שחבר רבי דוד קמחי [הרד"ק]". ונציה, דפוס דניאל בומברג, על ידי קורנילייו אדיל קינד, ש"ו [1546].

בדף האחרון נדפסו שני שירים בשבח המהדורה, מאת רבי אליהו בחור. לאחריהם מופיע הקולופון: "תם ונשלם בחדש אדר בשנת הש"ו על ידי קורנילייו אדיל קינד לשם ולתהלה למי שאמר והיה העולם".

בראש דף השער של ספר השרשים, רישומי בעלות עתיקים בכתב אשכנזי רהוט: "
מא'[ת]
ה' ית' שאלתי, נא'[ם]
יעקב בן לא"א הר"ר אליעזר שלי"ט היילפרון"; "
וקם בנו תחתיו, נאום אברהם היילפרון"– יתכן שהאב החותם הוא הגאון רבי יעקב היילפרין מלובלין (נפטר שצ"ו, אוצר הרבנים 9581), בן הגאון רבי אליעזר ליפמן היילפרין מלובלין (אוצר הרבנים 2689; קרוב משפחה של המהר"ם מלובלין, ומאבות-אבותיו של רבי יחיאל היילפרין בעל "סדר הדורות"). ראו חתימה נוספת ממנו בפריט 98.

לצד חתימות השניים, רישום בעלות נוסף (בכתב אשכנזי רהוט מתקופת ההדפסה): "
הא'[ל]
המאזריני חיל יתן תמים דרכי, מרדכי בן א"א הישיש מאיר... ניקלשפורג".

ספר כל בו, דינים ומנהגים לכל השנה, כולל דיני איסור והיתר, דיני ממונות, ועוד. ונציה, דפוס מארקו אנטונייו יושטניאן, ש"ז [1547].

ספר "כל בו" הוא ספר הלכה קדום, שנדפס בעילום שם מחברו. במשך השנים הועלו מספר השערות מי הוא מחבר הספר. כיום מקובל במחקר כי ספר כל בו הוא מהדורה מוקדמת של הספר ארחות חיים של רבי אהרן הכהן (ראו הרב ש"ז הבלין, "לעניין הספרים 'כלבו' ו'ארחות חיים'", בתוך ארחות חיים, מהד' אור עציון, חלק א, ישראל תשע"ז).

חתימה בדף השער (נמחקה בחלקה): "יצחק אלטראס ס"ט". בדף השער ובדף א (של הספירה השנייה) חתימות: "איש צעיר שלמה בכה"ר סי' יצחק אלטארס נ"ע ס"ט" (החתימה בדף השער מחוקה בחלקה).

רבי יצחק אלטראס, מגבירי ונציה בשנות הת'. בנו רבי שלמה אלטראס עבר מוונציה לאיספלטרו שבבוסניה (ובנו הבכור רבי דוד היה שם לידיד נעוריו של רבי דוד פארדו בעל "שושנים לדוד"). מאוחר יותר יצא משם לעלות לארץ ישראל ובדרכו השתקע בארם-צובא (שם נפטר בשנות התק"ל-תק"מ בערך ונספד ע"י רבני העיר, ראה לקדושים אשר באר"ץ, אות ט, ערך רבי שלמה אלטארס). ר' שלמה אלטראס הביא עמו מאיטליה ומבוסניה ספרים וכתבי-יד, בעיקר בקבלה (ראו: הרב משה הלל, אוהל רא"ם, עמ' 162, הערה 73).

הגהות ורישומים בשולי מספר דפים בעברית ובלועזית.

מחיקות צנזורה.

ד; קמג, קמה-קנח דף. חסר דף קמד. 29 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים, ועקבות רטיבות עם סימני פטריה. בלאי. קרעים וקרעים חסרים, בדף השער ובדפים נוספים (קרע חסר גדול בדף האחרון), עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט. כריכת קלף חדשה.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).