דף מודפס, "מודעה רבה – מאת הרבנים ובד"צ האשכנזים...". ירושלים, [דפוס ישראל דב פרומקין], א"ך חשון תרל"ד [1873].

מחאה ודברי פולמוס מאת "ב"ד הצדק דמקהלות אשכנזים", נגד בית הדין של רבי שמואל סלנט ורבי מאיר אויערבאך, שפרסמו כרוז נגד הגיטין שנעשו בבית דינם: "שמועה שמענו שבשבת העבר היה קול קורא כרוז מהשמש דפרושים – המרבים מחלוקת שלא לש"ש 'בשם גאונים ובד"צ, בהוצאת לעז על הגיטין שלנו אשר האשה שנתגרשה לפנינו אסורה לכל העולם!' – ידענו דרכם בקודש, רש"ס יאמר אין לי שום ידיעה בזה, ומכ"ש הר"מ אויערבאך... כי כן דרכם בתמידות... א"כ מי זה ואיזה הוא המן הרשע הרע הזה, אשר לא חס לפעור פיו ולהוציא לעז בחכם בלי שום טעם וראיה... ע"כ באנו להודיע לאחב"י לרחק א"ע מהוראותיו והנהגותיו וסדרי גיטין של הרש"ס הנז'...". בהמשך הכרוז נדפסו כותבים האשמות והשמצות שונות נגד רבי שמואל סלנט ובית דינו.

כרוז זה פורסם על רקע המחלוקת הגדולה בשנות התר"ל, של ישראל דוב פרומקין עורך "החבצלת", עם רבני ירושלים ה"פרושים". פרומקין שנמנה על העדה החסידית בירושלים, השתייך לאופוזיציה לכולל הפרושים "כנסת ישראל", שהקימה אגודה נפרדת בשם "תפארת ירושלים". אל החסידים הצטרף הרב מרדישקוביץ, שהיה לשעבר מגבאי כולל הפרושים (ופרש מהם בעקבות הסכסוך על "החצר" של בית הכנסת "החורבה" וישיבת "עץ חיים").

שיתוף הפעולה ביניהם הוליד הקמת חברה מתחרה ל"כנסת ישראל" בשם "עזרת ישראל", וכן הקמת בית דין אלטרנטיבי לבית הדין של ה"פרושים", בראשו עמד רבי יהודה ליבוש ארנשטיין כראב"ד והרב מרדישקוביץ שימש בו כדיין. על רקע זה התנהלה גם מלחמתו של פרומקין נגד רבני ירושלים ה"פרושים", בכתבי פלסתר שונים ובמאמרים שפירסם בעתון "החבצלת", עם טענות והאשמות על סדרי "החלוקה" וניהול הקהילה, עד שרבני ירושלים נאלצו אז לצאת נגדו ואף להחרים את עתונו – ראו פריטים 168 ו-169.

[1] דף. 24 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קרעים בשוליים. רישומים בעיפרון.

נדיר.

ש' הלוי, מס' 214.