שנים-עשר ספרים, חוברות ופרסומים מוקדמים מכתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שיצאו לאור בימי חייו, בחלקם מהדורות ראשונות ונדירות, שנדפסו עוד בתקופה בה כיהן כאב"ד יפו והמושבות:

• ספר אדר היקר, רעיונות ורשמים לתולדותיו של רבי אליהו דוד רבינוביץ' תאומים – האדר"ת. ירושלים, ללא שם מדפיס, תרס"ו [1906]. מהדורה ראשונה. שער-מעטפת מקורי, מודפס.

• ספר עץ הדר, משא ומתן של הלכה בעיין כשרות אתרוגים ופסוליהם. ירושלים, תרס"ז [1907]. מהדורה ראשונה.

לשעבר מהאוסף של ד"ר ישראל מהלמן, עם רישומים בכתב-ידו.

• מכתב גלוי לאחינו הצעירים תופשי התורה היושבים על אדמת הקדש, מאת רבי אברהם יצחק הכהן קוק. [יפו, הוצאת שערי תורה, תר"ע, 1910]. במכתב זה קורא הרב קוק ליצירת ספרות חרדית בא"י. פורמט מיניאטורי. חסר הדף הראשון.

• ספר ראש מילין, רשמי מחשבה על אותיות האלף-בית, התגין, הנקודות והטעמים, מאת רבי אברהם יצחק הכהן קוק. לונדון, דפוס י"מ זאלקינד, [תרע"ז, 1917]. מהדורה ראשונה.

חסר הדף האחרון, עם השיר "צפיה" ועם לוח הטעויות. ללא המעטפת המודפסת.

ספר סגולה – את הספר "ראש מילין" כתב הרב קוק בעת שהייתו בלונדון, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. מוראות המלחמה היו כפי הנראה המניע לכתיבת חיבור זה ההולך בדרך תורת הנסתר, מתוך כוונה להשגת טהרה רוחנית בתקופה בה מתרבה הרשע בעולם, כפי שכתב בהערות שבסוף הספר: "כשהעולם הולך במהלכו הרגיל, כשאין פרעות ומהומות בחיים, יכול גם הרעיון האצילי של האדם לקחת את פרנסתו מההסתכלות בתנועות החיים, מחיי החברה, ומהתורות האגודות בהם... לא כן הדבר בזמן שהחיים נופלים הם במהמורות המלאות מחשכי רשע ותוהו... ואז, כדי להחזיק את המעמד יבא התור של הצמאון הבוער אל התוכן הנעלם...".

בספר, הנחשב לאחד הקשים להבנה בכל כתביו, דורש הרב קוק את האותיות, הניקוד והטעמים, על מרכיביהם השונים, תוך שילוב רעיונות קבליים ופילוסופיים עמוקים. על ספרו זה העיד הראי"ה: "אפילו הלשון החתום שבו יש בו גם כן סגולה להאיר אור עליון על כל המשננו בטהרת רעיון" (אגרות הראי"ה, אגרת תתצ), ואכן סיפורים שונים נודעו בירושלים על מעלת סגולתה של המהדורה הראשונה של הספר, והראי"ה ומקורביו נהגו להעניק אותו כסגולה (ראו: ליקוטי הראי"ה, חלק ב, כפר הראה תשנ"א, עמ' 256).

• קונטרס הגלות בתוך הגאולה, מאת הרב ד"ר דוב דראכמאן, ונלוה לזה הערה חשובה מאת הרה"ג אברהם יצחק הכהן קוק. מוצא לאור על ידי י"ש סגל, ראשון לציון. ירושלים, דפוס שי"ש, תר"פ [1920].

• קונטרס "מכתב גלוי – על כל פרשת כבוד הועד הכללי כנסת ישראל, אשר נכתב ברגשי לב בכתב ידו של כהן גדול, רבנו הגאון הצדיק... מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א... בחודש טבת תר"ף". ירושלים, דפוס סלומון, תר"פ [1920 בקירוב].

• מאמר פצעי-אוהב, דברי תוכחה על חילול השבת, אכילת "נבלות וטריפות" ומנהגי פריצות בחיי הישוב החדש בארץ. ירושלים, דפוס סלומון, [תרפ"א, 1921]. עם מעטפת מקורית מודפסת.

• חמשה עלונים שנדפסו תחת כותרת רשמית של הרב קוק (לאחר מינויו לרב ראשי לירושלים) – "אברהם יצחק הכהן קוק – עובד עבודת הקדש על אדמת הקדש – ורב אב"ד פעיה"ק ירושלם תובב"א":

• עלון מודפס, "קריאה של קודש מתוך מכתב רבנו הרב הראשי לא"י, מרן אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, ע"ד מרכז הרב". ירושלים, ללא שם מדפיס, תרפ"א [1921]. קרעים. רישומים רבים בכתב-יד בעמוד האחרון.

• עלון מודפס, "כבוד התחיה – (מכתב כללי)" מאת הראי"ה. ירושלים, דפוס סלומון, אלול תר"פ [1920].

• עלון מודפס, "מכתב גלוי! לכבוד ועד הסתדרות "המזרחי"", בעניין "שאלת בחירת הנשים באספת נבחרי יהודי ארץ-ישראל", מאת הראי"ה. ירושלים, דפוס מוריה, שעהנבוים-ווייס, תשרי תר"פ [1919].

• עלון מודפס, "אגרת שלוחה לאחינו היקרים, אכרי וכורמי המושבות, בכל מלא רוחב ארצנו הקדושה", מאת הראי"ה. ירושלים, דפוס סלומון, כ"ג אלול תר"פ [1920].

• עלון מודפס, "דגל ירושלים, מכתב חוזר (א)", מאת הראי"ה. ירושלים, דפוס סלומון, חשון תרפ"א [1920].

12 ספרים, חוברות ועלונים. גודל ומצב משתנים. כריכות ומעטפות ישנות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.