ספר משפטו יתן לאור, "שימת עין על ספר אור מאיר, הוא רשימת ספרי ישראל כ"י ונדפסים של השופט ר"מ זולצבערגער בפילאדעלפיא, מלאכת אפרים דיינארד", מאת פינחס בן אמיתי (שם העט של נחמיה שמואל ליבוביץ'). ניו יורק, דפוס A. Rosenberg, תרנ"ז [1897].

מהדורה בת מאתים עותקים, שאינם למכירה. לפנינו עותק המחבר, החוקר נחמיה שמואל ליבוביץ' (1862-1939). בבטנת הכריכה הקדמית תו-ספר מאויר שלו, עם שמו ועם הכיתוב "ויחכם מכל אדם".

חיבור קצר וחריף מאת נחמיה שמואל ליבוביץ', הכותב תחת שם העט "פנחס בן אמיתי", נגד חיבורו הביבליוגרפי של אפריים דיינארד "אור מאיר", שפורסם מוקדם יותר בשנת תרנ"ז (1896), וכולל רשימה קטלוגית של אוסף השופט מאיר זולצברגר מפילדלפיה. ליבוביץ' כותב בעוקצנות רבה כנגד דיינארד, ומטיח בו לאורך החיבור ביקורת קשה המתייחסת לאי דיוקים, חוסר מקצועיות בתחום הביבליוגרפיה והפלאוגרפיה, שיבושים מכוונים הנובעים ממניעים זרים, ועוד (בין היתר מאשים ליבוביץ' את דיינארד בכך שבקטלוגים אחרים של ספרים שפרסם, תמחר במחירים מופקעים ספרים שאת מחבריהם תיעב, מתוך רצון כי לא ימכרו).

[1], 19, [1] עמ'. עם מעטפת מקורית (צדה הקדמי מודפס). 11.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקב עש לאורך כל הדפים, עם פגיעות בטקסט. חותמת בדף השער. כריכה חדשה.

המעטפת הקדמית המודפסת לא נרשמה במפעל הביבליוגרפיה.

שלושה כתבי-יד, חידושים על התנ"ך והתלמוד, בכתיבת רבי חיים ב"ר שלמה הלוי, רבה של מילאס. [תורכיה, המאה ה-19].

שלוש מחברות בכתיבת ידו של רבי חיים הלוי. בראש המחברות הוא חותם את שמו: "זה הפנקס היא[!] שלי אני הצעיר חיים בכ"ר שלמה הלוי הי"ו ס"ט" (מחברת 1); "הצעיר חיים הלוי ה"י בכ"ר שלמה הלוי נר"ו..." (מחברת 2); "זאת מאיתי רושם וכותב... הצעיר חיים הלוי ה"יו ן' לאדוני אבי ועט"ר שלמה הלוי זלה"ה פה מילאז ש' 643 [=תרמ"ג]" (מחברת 3).

בסוף מחברת 1 רישום מאת אביו: "נוטה דילוס ספרים שלקחתי אני מממוני אני הצעיר שלמה בכ"ר ש"ט הלוי...".

המחברות כוללות חידושים ודרשות על הפרשיות וספרי התנ"ך ועל מסכתות הש"ס. מחברת מס' 2 כוללת גם מערכות על סדר א"ב (בראשה: "...התחלתי לכתוב בע"ה קצת קושיות והויות על סדר הלפה[!] ביתה מה שחנן ה'..."). במקומות שונים מזכיר הכותב את חכמי דורו, כגון רבו – רבי יצחק קריספין בעל "שמו יצחק" מאזמיר ("הקשה ר' ומורי מוהר"ר יצחק נר"ו..."), דודו רבי חיים פאלאג'י ("מ"ד [=מר דודי] בעל ס' ברכת מועדיך לחיים") ובנו רבי אברהם פאלאג'י. במספר מקומות מביא דברי תורה בשם רבי חיים קאדראניל (נולד בשנת תר"ו ונפטר ברודוס בשנת תרצ"ד), ובשם רבי יוסף פ'ראנקו (נפטר ברודוס בשנת תרפ"ו), וכן מזכיר את בנו אליה ואת נכדו אברהם (בשנת תרנ"ב).

באחד המקומות (מחברת 2, דף 8א) מזכיר את מנהג מקומו: "מנהגנו פה מילאס יע"א לעשות הקפות לס"ת ג"כ בשבת שאחר חג הסוכות... וזה שנים שבאתי פה... ראיתי דכן מנהגם ושאלתי את פיהם ולא ידעו מהיכן נתייסד מנהג זה...". באחד מראשי העמודים נכתב (מחברת 2, דף 24א): "...ס'[דר] אמור ש'[נת] תר"ט".

בדף 23א של מחברת 1 – מופע שער מעוטר, עם הכיתוב: "אמר הצעיר וזעיר חיים בכ"ר שלמה הלוי הי"ו והנה ראיתי לחבר את האהל הזה האהלה של תורה ויען שראיתי בעונות הרבים רבו כמו רבו המינים והפיקורוסים יש"ו ורובם מתוך כולם הם מפתים את ישראל לערוץ דתינו הקדושה באומרם שיש אלו' אחר ח"ו ויש"ו שמו ימש"ו [=ימח שמו וזכרו] הוא בן של הקב"ה ומפני שהוא זקן ואין יכולת ח"ו בידו להשגיח בתחתונים ח"ו ולראייה שכמה שנים אתם בגלות ואין יכולת בידו להוציאנו לחרות ובזה הטענה הם מפתים את ישראל ואפילו שישראל קדושים הם מאמינים בני מאמינים ואין ספק שאין שומעים לארורים הללו חלילה מאחר דבעינינו ראינו דבכל יום ויום עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם... ולכן באתי אני ללקט כל תשובות המינים מנביאים ומכתובים ומגמרות ומפוסקים לערוץ סברתם הרעים ולעשות נקמה בגוים..." (עם חתימה מסולסלת בשולי העמוד). על הפעילות המסיונרית בקרב יהודי תורכיה באותם ימים, ראו: לאה בורנשטיין-מקובצקי, 'הפסיקה של חכמי איסטנבול, של שלוניקי ושל איזמיר על אודות הפעילות המיסיונרית הפרוטסטנטית במאה התשע-עשרה', ליבי במזרח א', תשע"ט.

במספר מקומות מופיעים רישומי חשבונות בתורכית ולאדינו.

רבי חיים ב"ר שלמה הלוי (נולד תקצ"ב), בנו של הגביר שלמה הלוי (בן הגביר ג'יליבי ידידיה רחמים שם טוב הלוי). היה צאצא של רבי יוסף ן' עזרא מאזמיר בעל "שולחן המלך" (אותו מזכיר באחת המחברות שלפנינו, כ"מ"ז" – מר זקני), ואחיינו של רבי חיים פאלאג'י. מאזמיר העתיק רבי חיים הלוי את מושבו לעיר מילאס ושם נתמנה לרב ומרביץ תורה. רבי חיים היה תלמיד מובהק של רבי יצחק קריספין בעל "שמו יצחק", שהדפיס דרוש של תלמידו בספרו: "דרוש ג לנשואין – את זה דרש תלמידי הותיק כה"ר חיים הלוי הי"ו בכ"ר שלמה נר"ו בנשואי מר דודו כה"ר יצחק הלוי בחדש רחמים ש' הדר"ת ולעת הלום הנה הוא חכם השלם עצו"ר אשר הוא חונה היום בעי"ת מילאס יע"א...".

ידועים שני כתבי-יד נוספים שלו, עם דרושים וחידושים – כת"י הספרייה הלאומית מס' 1048, וכת"י הספרייה הלאומית מס' 10796.

שלוש כתבי-יד. 42 דף; 25 דף; 53 דף (ומספר פיסות נייר בין הדפים). גודל משתנה. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים ופגמים במספר מקומות. כריכות מקוריות, עם פגמים.

ספר תיקוני הזוהר. ליוורנו, דפוס רבי יעקב נוניס ואיס ורפאל מילדולה, [תקנ"ד, 1794].

בדפי הכרך עשרות הגהות קבליות ארוכות בכתיבת ידו של המקובל רבי מסעוד אמסלם, החותם במרביתן: "המאמי"ץ" [=הצעיר מסעוד אמסלם ישמרהו צורו].

בראש כתב-היד רישומי בעלות וחתימות של בנו: "ע"ה ב"ה אברהם א"א מסעוד אמסלם" (עם חתימה מסולסלת שלו).

רבי מסעוד אמסלם היה ממקובלי מרוקו, כנראה בשנות הת"ק המאוחרות. לא ידועים לנו פרטים אודותיו, אך הגהותיו על כתבי האר"י מופיעות במספר כתבי-יד קבליים ממרוקו, ובהן אריכות גדולה ועיונים שלמים ועמוקים בדברי האר"י. הגהותיו החשובות – בהן אלו בספר שלפנינו – טרם נדפסו.

קסד דף (חסרים: דף השער ודף שאחריו). 25 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. סימני עש, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות. כריכה ישנה, פגומה.

כתב-יד, נוסחי אגרות, מליצות ושירים, מאת ר' מנשה צבי ברגר (הררי). [הונגריה, המאה ה-19].

פנקס בפורמט רחב. כתיבה אשכנזית רהוטה נאה, עם מספר כותרות והערות שוליים בגרמנית, בכתיבה קליגרפית.

בחלק הראשון של כתב-היד: שיר, עם הכותרת "תלאה מונה", ולאחר מכן: "מכתבי ברכה לעת התחדש השנה" – נוסחי מכתבים במליצה ובשיר מבן להוריו (באקרוסטיכון: זוסמן, רבקה, הערצפעלד; ליב, פערל, ראזענבוים); "ריע לרעהו" – מכתבים מליציים בין חברים (באקרוסטיכוני השירים: מנשה, צבי, שמואל, יעקב); "מכתבי בקשה" – שלושה נוסחי מכתבים מבן (שעזב את הבית לצורך לימודים) אל אביו, בבקשה שיתמוך בו.

בחלקו השני של כתב-היד אוסף יצירות שיריות, מהם שירים לעת מצוא. בין הכותרות: "ארבע יסודות", "מחץ התושיה", "אנחות לב", "רגש לחריצות", "לשפתנו הקדושה", "המליץ והצייר", "בית אלהים". ביניהם גם נוסח "מצבת קבר", לילד נתן פרייא בן פרץ.

המחבר,
ר' מנשה צבי ב"ר יצחק ברגר (הררי), מהעיר מיהאליפאלווא (הונגריה, כיום: Valea lui Mihai, רומניה). למד בישיבתו של רבי יחזקאל רייך אב"ד קארלבורג ואחר כך אב"ד וורבוי. בישיבה זו התיידד עם בנו של הרב – רבי קאפל רייך, שלימים היה רבה של בודפשט ומראשי היהדות החרדית בהונגריה.

כתב יד עם מספר חיבורים ומליצות שחיבר, מאוסף גאנס, נמכר במכירת קדם 108, פריט 166. קובץ נוסף בכתיבתו, עם חיבורים נוספים שלו, הוא כת"י ספריית רוזנטליאנה, אמסטרדם, מס' 194. לא ידועים פרטים רבים אודותיו, יתכן ששימש בהוראה. כמה משיריו נדפסו במאסף "כוכבי יצחק" (ראו אודותיו ותיעוד כתבי-היד הנ"ל אצל: יצחק יוסף כהן, חכמי טראנסילוואניה, ירושלים תשמ"ט, עמ' פט-צא; כתב-היד שלפנינו לא תועד שם).

[14] דף כתובים (ועוד דפים רבים ריקים). גובה: 10 ס"מ. רוחב: 16.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה מקורית, עם בלאי ופגמים.

מקור: אוסף משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).